הכלכלה העולמית נמצאת במשבר אפוף אי בהירות. קשה מאוד להעריך כיום מה יקרה, ולכן קשה מאוד להעריך מה המגמות שיתפתחו בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית ואיך תסתיים השנה. אלה הם רק חלק מהקשיים בהם נתקל ירחון טכנולוגיות כאשר אסף נתונים לסקר שוק הרכיבים האלקטרוניים בישראל, סקר המתקיים כבר למעלה מעשרים שנה. בכל השיחות עלה הקושי בהערכת מגמת השוק.
ישראל מושפעת מהמצב הכלכלי העולמי. הנתונים שפרסם לאחרונה מכון היצוא מראים ירידה ביצוא ענף ההי-טק בשיעור של 7.2% בהשוואה לתקופה הקודמת (מרס-אפריל 2012) והוא הסתכם בכ-3.45 מיליארד דולר. יצוא ציוד תקשורת, רפואי ומדעי ירד בשיעור של כ-4.6% והסתכם בכ-1.26 מיליארד דולר. נתוני הלמ"ס מצביעים על גידול בגרעון המסחרי של ישראל, שהגיע במחצית הראשונה של השנה ל-38 מיליארד דולר, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד הגרעון היה 23 מיליארד דולר. בעיתונות הכלכלית היומית מתרבים המאמרים המדברים על ניצני מיתון.
כמה תהליכים תורמים במשולב למה שקורה השנה בשוק הרכיבים הישראלי. תעשיית התקשורת ממשיכה לקטון, והיא מושפעת מאוד מהידרדרות המצב הכלכלי במדינות אירופה, מהתחרות של יצרנים מהמזרח, ומתהליכי הרכישה של חברות ישראלות על ידי חברות גלובליות, שלעיתים לוו בהוצאת הייצור למדינות אחרות.
תהליך הוצאת היצור למדינות זרות, בעיקר במזרח, קשור גם לפער בין עלות שעת עבודה בארץ לבין עלות שעת יצור במזרח. פער זה גורם לכך שכאשר מוצר מגיע לייצור המוני, הייצור מועבר לחו"ל. וגורם נוסף התורם להוצאת היצור מישראל לחו"ל הוא הסכמי רכש גומלין.
שוק הרכיבים בישראל, 1989 עד 2012 |
היה מי שאמר במפגש שהתקיים לרגל הסקר, שישראל היא ארץ של מוצרי נישה (מבחינת הייצור), ואילו מבחינת התכנון ישראל היא design center אחד גדול. לאור אמירה זו קשה לצפות לגידול מפתיע בהיקפי הייצור. הייצור בישראל מבוסס על קבלנות משנה או מיקור חוץ באופן כמעט מלא. אבל גם כאשר קבלני משנה מצטיידים במכונות ייצור חדשות צריך לבדוק אם מדובר בהגדלת קיבולת הייצור, או שמדובר רק בשדרוג למכונות שיכולות להתמודד עם טכנולוגיות חדישות.
התכנון עצמו עבר מעין תהליך של ביזור. בעבר היתה תחושה שהמסה העיקרית של התכנונים התבצעה בחברות גדולות. היום השוק מאופיין במספר גדול מאוד של חברות קטנות העוסקות בפיתוח ותכנון. מה זה אומר על הדרך בה צריכים לפעול הסוכנים והנציגים? איך נותנים תמיכה טכנית למספר כל כך גדול של לקוחות? "המפיצים צריכים להחליף דיסקט", אמר שמיל פרומן, On-Semi-מ. והדעות בקרב הספקים חלוקות: האם להגדיל את מספר אנשי התמיכה הפועלים בארץ, או למכור רכיבים באמצעות "אמזון לרכיבים", ולספק את התמיכה ממרכזי תמיכה אינטרנטיים מרוחקים?
יחד עם חברות המתכננות שבבים, מערכות על מודולים וחברות המתכננות מ"אפס", עולה חלקן של החברות העוסקות בפיתוח מוצרים המבוססים על רכיבים באינטגרציה גבוהה ועל כרטיסי מערכות משובצות מחשב, ו"תופרות" אותם לכלי פתרון יעודי שלפעמים הופך להיות פתרון סטנדרטי ובדרך כלל הוא תפור באופן יעודי על פי צרכי לקוח מסויים. גם לכך יש השפעה על היצרנים : במקרים אלה אין תחזיות ארוכות טווח, הדרישה היא מיידית ולכמויות קטנות, וכל סדרת ייצור שונה מקודמתה.
עדיין אין אור בקצה המנהרה. איש אינו יכול לבשר על שיפור קרוב במצב הכלכלי העולמי, ולא על הופעת killer application שישנה את תמונת השוק. התחושה נעה בין אופטימיות, המדברת על גידול של כמה אחוזים בהיקף השוק, אופטימיות זהירה שתקבל flat בשמחה, ובעיקר חששות מירידה בגודל השוק. הנתונים שאספנו מצביעים על כך שהיקף השוק הישראלי יקטן בשנת 2012 ב-3.5%, ולהערכתנו הוא יגיע ל- 810 מיליון דולר.
מקור: מגזין טכנולוגיות